פסק-דין בתיק ת"א 167505-09

רקע

1.         בפני תביעה להורות על פינויו של הנתבע מדירה הנמצאת ברחוב ******* בחולון (להלן: " המושכר"), וזאת לאחר שנטען כי פלש למושכר ללא הסכמתה או רשותה של התובעת - חברה לשיכון עולים בישראל בע"מ, המוסמכת לנהל ולפעול בכל הכרוך בנכסים שהינם בבעלות המדינה ו/או גופים אחרים לפי העניין, בהתאם לכללים ולהוראות שנקבעו בעניין זה ע"י משרד הבינוי והשיכון - ולאחר שהשוכרים החוקיים - הוריו של הנתבע - כבר לא שהו בו.

2.         הצדדים מסכימים שהוריו של הנתבע שהו במושכר כחוק, לאחר שהתובעת השכירה להם את המושכר, בהסכם שכירות מיום 10.06.1975.

3.         תביעה נוספת לתשלום דמי שימוש ראויים, נזנחה על ידי התובעת, לאחר שבשלב מוקדם יותר, מהלך הדיון בתיק, שילם הנתבע לתובעת את הסך המבוקש.

4.         מנגד טוען הנתבע כי לא רק שלא פלש למושכר, אלא שהוא מתגורר בו, ללא הפסקה, החל בשנת 1975, עבור דרך פטירת אביו בשנת 2007, מעברה של אימו לבית אבות בשנת 2008, ועד היום.

טיעוני הצדדים

5.         כטענה מקדמית, טוענת התובעת כי אין לבית המשפט הסמכות להכיר בנתבע כדייר ממשיך וזאת מאחר והכרעה זו מסורה להחלטת משרד הבינוי והשיכון וניתנת לתקיפה אך ורק בבית המשפט לעניינים מנהליים.

6.         מכל מקום, טוענת התובעת כי לאחר שהוריו של הנתבע עזבו את המושכר (האב מחמת פטירתו בשנת 2007, והאם בשל אשפוז בבית אבות סיעודי החל מיום 10.08.2008), ולאחר שהנתבע לא התגורר עימם 4 שנים קודם למועד המאוחר (בשנת 2008), הרי שהוא בבחינת פולש למושכר, ועליו לפנותו.

7.         הנתבע טוען כאמור כי אין שחר לטענת התובעת, וכי מאז שנת 975, הוא מתגורר ברציפות במושכר.

דיון מקדמי

8.         אבהיר תחילה, בהתייחס לטענות התובעת, באשר לחוסר הסמכות של בית משפט זה להכריע בשאלת מעמדו של הנתבע, לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח - 1998 (להלן:" החוק") כי בעניין זה נקבע כבר כי במסגרת תביעת פינוי, ניתן לברר את המסד העובדתי הדרוש לצורך בירור קיום תנאי הזכאות על פי החוק, וכי לא רק זאת אלא שבית משפט זה גם מוסמך לדון בהחלטת הרשות בנוגע למעמדו של נתבע כדייר ממשיך, וזאת כעניין שבגררא, ובמסגרת תקיפה עקיפה של החלטה זו. (ראו בעניין זה: פסקה 16 בעת"מ (חי') 1398/03 חסקל נ' מדינת ישאל משרד הבינוי והשיכון [פורסם בנבו ]; עת"מ (ת"א) 1328/07 ברזילאי נ' משרד הבינוי והשיכון, [פורסם בנבו]; בר"ע (י-ם) 870/09 פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ נ' יעקוב שאול ואח', [פורסם בנבו]; וכן תא"ק (ת"א) 15786-08 חלמיש חברה ממשלתית - עירונית לדיור נ' שושנה סגן שרעבי, [פורסם בנבו]).

9.         מכל מקום, נטל הראיה להראות כי רכש זכות כלשהי במושכר, ובכלל כך מעמד של דייר ממשיך, עבר לכתפי הנתבע, לאחר שאין מחלוקת כי התובעת היא הבעלים החוקיים של המושכר.

10.        על הנתבע להראות כי הינו קרוב משפחה של הדיירים החוקיים, במקרה זה הוריו שבינם לבין התובעת נחתם הסכם השכירות מיום 10.06.1975; כי התגורר עימם במשך תקופה של ארבע  שנים קודם לעזיבתם את המושכר (ארבע שנים בשים לב לסעיף 69 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט - 2009); וכי במועד הרלוונטי (בעניינינו המועד בו עברה אימו להתגורר בבית אבות סיעודי - 10.08.08 - לא הייתה לו דירת מגורים אחרת.

11.        על האמור מתווספות הוראות סעיף 3(א) לחוק, הקובעות כי אף אם יוכר הנתבע כדייר ממשיך, לא יהיה רשאי להמשיך ולהתגורר במושכר, היה ותימסר לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון בדבר אי זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים. במקרה כזה על הנתבע לפנות את המושכר בתוך 9 חודשים מהמועד בו נמסרה לו ההודעה.

ראיות הצדדים

ראיות התובעת

12.        להוכחת טענותיה כי הנתבע איננו אלא פולש למושכר, העידה התובעת את מר רחמים כהן - רכז שטח בסניף מרחב איילון שלה.

13.        בתצהירו מסר מר כהן כי ערך במושכר ביקורי מעגל באופן אישי החל בשנת 2005, וכי המשיך רישום שנעשה עוד קודם לכן ע"י נציגי התובעת. לדבריו, בכל הביקורים שערך לא מצא כי הנתבע התגורר במושכר; לא ראה אותו בדירה; וממילא גם לא חתם על טופס נוכחות בה.

14.        לתצהירו צורפו מעבר לחוזה השכירות שנכרת בין הוריו של הנתבע לבין התובעת, תעודת פטירה המלמדת כי אביו של הנתבע, הלך לבית עולמו, ביום 27.04.2007; אישור כי אימו של הנתבע נכנסה ביום 10.08.2008 לבית הורים "בית רחל ליצ'ק", כחוסה, ושורת דו"חות ביקור מעגל.